תאור:

כל הבוחן את ממדיו השונים של הסכסוך הישראלי-ערבי משול לעושה את דרכו בין גלדיו של בצל. צפופים ודחוסים ניצבים אלה, זה על זה, זה בצד זה, כשהם כוללים עובדות ומיתוסים, אמיתות ושקרים, רוויים בתעמולה ובדיס-אינפורמציה. מטרתו של ספר זה היא לאתר את ממדי הסכסוך, לזהותם ולבחנם, כאשר כל פרק מתאר בראשיתו את העמדה הערבית, ובסיומו את דרך עמידתה של ישראל.
העבודה נערכה בשלושה מעגלים: במעגל ההיקפי נבחנו הממד הדמוגרפי, ממד המשפט הבינלאומי, הממד התרבותי והממד החברתי. במעגל המרכזי: הממד האסלאמי, המדיני, והביטחוני-צבאי, ובמרכז – ליבת הסכסוך: האדמה, הפליטים, ו"זכות השיבה". הממד ההיסטורי בחן את ראשית צמיחתן של שתי התנועות הלאומיות העיקריות, התנועה הציונית – עד ימי הרצל, והפלסטינית, בשני גליה – בימי המופתי ובימיו של ערפאת. לאלו נוספו לוח אירועים מאז ראשית הסכסוך (1860) עד ימינו (2012), וכן מילון מונחים ערביים המוזכרים בספר. האם יש מוצא לסכסוך זה? האם ניתן להגיע בו למודוס וויוונדי? פרק הסיום, העוסק בריבונות הפסיפס ביו"ש, מנסה לתת מענה לשאלה זו. 

על המחבר:
ד"ר יובל ארנון-אוחנה, מזרחן חוקר ומרצה בנושאי המזרח התיכון והתנועה הלאומית הפלסטינית. לימד שנים רבות באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. בעקבות מלחמת יום הכיפורים עבר לקהילת המודיעין הישראלית במסגרת משרד ראש הממשלה, ושרת בה במשך כעשרים וחמש שנים בתפקידי מבצעים, מחקר ופיקוד. עם שחרורו שב כמרצה לעולם האקדמי, למה שהייתה בעבר מכללת יהודה ושומרון, והפכה לאחרונה לאוניברסיטת אריאל.

 בין ספריו:

-  פלאחים במרד הערבי בארץ-ישראל 1936 - 1939, הוצאת מכון שילוח (כיום מרכז דיין), אוניברסיטת ת"א, 1978, 1982.

-  חרב מבית – המאבק הפנימי בתנועה הלאומית הפלסטינית 1929 - 1939, הוצאת  הדר ומכון שילוח (כיום מרכז דיין), אוניברסיטת ת"א, 1981, 1982.

-  אש"פ – דיוקנו של ארגון,  ספריית מעריב, תל-אביב, 1985, עם ד"ר אריה יודפת. פורסם גם באנגלית.
  
-   (עריכה) הגדת יציאת אתיופיה, הנה קם עם ומתחיל ללכת, עדויות של ילדים ובני נוער הכותבים את קורות מסעם הרגלי במדבר, דרך סודאן, לירושלים, המרכז למורשת המודיעין, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2005. פורסם גם באנגלית. 

-  על משמר הר הצופים,  הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2008.